ט"ו באב. עוד המצאה ישראלית, כדי שגם לנו יהיה חג אהבה.
היום אין לי עם מי לחגוג, כבר שלושה חודשים לא באמת חגגתי
אהבה, ואני לא צריכה יום, חג או תאריך כדי לאהוב או לחגוג את
אהבתי אבל היום אני כן לבד, ושוב עולה ההרגשה שהודחקה, הגעגוע
לרגש העצום הזה, וסתם היה נחמד אם הייתי יכולה לחבק מישהו
עכשיו ולהרגיש נאהבת אפילו לרגע קט, אפילו שזה לא יימשך לעד,
לפזר ולהעניק את החום ואת האהבה לגבר שיגרום לי להרגיש נאהבת
אפילו רק לכמה דקות, מישהו שיפנק אותי ויגיד לי עד כמה הוא
אוהב אותי, ואני לא אחשוב אם הוא אולי סתם אומר כדי לגרום לי
להרגיש טוב יותר, אני פשוט אהנה מזה באותו הרגע ויהיה לי הכי
כיף בעולם.
היית יכול להיות מועמד מושלם להיום, אפילו שאין בינינו אהבה,
אבל יכולנו להעמיד פנים וליהנות מהרגע, הרי סיפרת לי שלבך
עדיין שייך למישהי וגם לבי שייך למישהו, אפילו שלא סיפרתי לך,
אבל היינו נסחפים לעולם שלא קיים, עולם שאנחנו היינו יוצרים,
ונותנים לעצמנו לשכוח מהכל לכמה רגעים קטנים.
למה מועמד מושלם? למה חשבתי שדווקא אתה? אני לא באמת יודעת.
אין לי תשובה לכל דבר. אולי זאת האדישות שלך, או לפחות מה שאתה
מפגין כלפי חוץ, לא יודעת, אני גם לא ממש רוצה לדעת הכל. רק
להרגיש קצת, אולי איתך אני יכולה להרגיש קצת, להתרגש קצת,
אפילו לרגעים ספורים, להיסחף, לדמיין נשכחות.
רוצה להיות ככה, הלוואי שיכולתי, סתם להיות איתך, אבל אני לא
יכולה.
אולי אוכל ללמוד ממך, אולי בזכותך כבר לא אהיה כל כך רגישה וכל
הערכים שלי לגבי הרגש הזה שלא נותן מנוח יתגמדו לעומת דברים
אחרים והנאות אחרות.
לא יודעת מה היית אומר אם היית חומק לתוך מחשבותיי לרגע קט, כי
לא אתה אמור להיות המועמד האמיתי, אלא הוא. כן, הוא, שעליו לא
סיפרתי, הוא אשר היה צריך להיות המועמד של חיי, אבל הוא לא.
ואתה, אתה יכולת בלי ספק להיות האחד, אבל רק להיום, ט"ו באב,
חג האהבה שהישראלים המציאו, כדי לספק לי אושר מדומה, ואולי
להעניק לי את אותה הרגשה שנשכחה והודחקה, לכמה רגעים, לתת לי
להרגיש נאהבת, אפילו שאנחנו לא מכירים באמת וגם לא קיים בינינו
הרגש העצום הזה שנקרא אהבה.
ושוב, הרצון שלי היום לא שינה דבר, כי אני לבד, אפילו אתה לא
כאן, ורציתי שתהיה כאן.
שיהיה לך ט"ו באב שמח. |