יושבת ועל הירח מסתכלת,
כמה שהוא יפה,
יושבת אני וחושבת,
הירח היום מלא.

אולי היא רואה אותי עכשיו,
שם, מלמעלה,
אולי היא עושה זאת לא רק בסתיו,
ושירים לי שרה.

עד כמה שלי היא חסרה,
אליה מאוד אתגעגע,
כשהיא עזבה, באותה דקה,
זה היה ממש פוגע.

כשאני רואה את מיטתה,
צמרמורת בי עוברת,
כאן היא ישנה,
ולכאן היא לא חוזרת.

כל יום מקווה לראותה,
אך יודעת שהיא לא תחזור,
לי היא כל כך חסרה,
כל החיים אותה אזכור.

היא הייתה בנאדם נפלא,
עזרה לכולם,
ועכשיו היא הלכה,
ולא תשוב לעולם.

מתגעגעת אלייך מאוד,
מתי אראה אותך שוב?
לא יכולה להפסיק לבכות,
רוצה אותך לראות, זה באמת חשוב...


                                             אזכור אותך
תמיד,
                                                           
 מבטיחה!

שיר שנכתב לזכרה של סבתא רבא שלי, ז"ל.