שמעון שנא את השם שלו. היום חל יום הולדתו ה- 18 והוא יכול
לשנות אותו במשרד הפנים, אבל שמעון ידע שהוא לא יעשה זאת.
שמעון זה מין שם קצת ערסי והרבה של נהג מונית. שמעון תמיד רצה
שם אחר, נגיד שם של קיבוצניק לוחם סיירת כמו: עידו או יואל. או
אפילו אם כבר שם מהתנ"ך אז לפחות של איזה מישהו סבבה כמו אהוד
בן גרא, שעבד על כולם עם חרב פיפיות והעובדה שהיה שמאלי, גם
שמעון היה שמאלי. גם יואב ואבנר היו דמויות סבבה אז למה דווקא
שמעון? מה זה בכלל שמעון? שבט שהלך לאיבוד. רק הוא ועוד עשרים
חברי האקדמיה לעברית ידעו ששמעון זו המילה העברית לווקמן וגם
זו לא הייתה נחמה גדולה.
לאף אחד בכיתה שלו לא קראו שמעון, במחשבה שניה האדם היחיד
מלבדו בבית הספר שנקרא שמעון היה השרת, סליחה, אב הבית.
חוץ מזה שמעון היה בהרבה מובנים כמו הרצל, לאף אשכנזי כבר לא
קוראים שמעון כמו שהרצל היה האשכנזי האחרון שנקרא כך. שמעון
שמח מאוד שלא קראו לו הרצל, הוא ממש תיעב את השם הזה במיוחד
בגלל הקריין של טקס יום הזיכרון מהר הרצלל, או הררצללל או איך
שלעזאזל הקריין המחורבן התעקש תמיד לבטא את השם הזה. שמעון אף
פעם לא הצליח לבטא את השם כמוהו. לא היה ברור לו כל העניין הזה
עם השוואים ואם בולעים את הריש או את הצדי ומה לכל הרוחות
העניין עם הכאילו למד כפולה בסוף?
מלבד זאת איזה שמעונים מפורסמים יש? שמעון פרס??? הפוליטיקאי
הנצחי והעלוב, שם נרדף ללוזר? שמעון ידע שיש שמות גרועים יותר
במיוחד שמות של מתנחלים כמו אלקנה או אבינועם וכמובן נקמה
המיתולוגית מקריית ארבע. אבל אולי עדיף שם נוראי מאשר שם של
סתם שבט שהלך לאיבוד.
שמעון זכר איך התבעס בשנה שעברה בטדי שהלך לראות את בית"ר נגד
פתח תקווה והקהל משני הצדדים צעק במקהלה "שמעון גרשון בן
זונה", למרות שהפועל ת"א שיחקו רק ביום שני בבלומפילד וגרשון
בכלל היה פצוע. מאז הוא לא הולך יותר לטדי ומעדיף לראות משחקים
בטלביזיה, גם בטלביזיה אפשר לשמוע מדי פעם את הקהל שר בקצב
"שמעון גרשון בן זונה", אבל את הטלביזיה אפשר להנמיך.
זה לא שיש לו אי אילו רגשות חיוביים כלפי מר גרשון חלילה, אבל
בכל זאת זה צבט לו בלב שאלפי אנשים צרחו ששמעון בן זונה. אגב,
גם גרשון זה שם חרא.
אבל, אין מה לעשות הוא נקרא על שם סבא שמעון (בכלל במקור נקרא
סיימון) שנפטר חודשיים לפני שנולד, ולכן גם היום בגיל שמונה
עשרה לא יוכל להחליף את השם, אמא שלו תפגע נורא וחוץ מזה, למען
האמת, הוא כבר די התרגל.
אבי...! אבי...! קרא שמעון ומיד שמע את צעדיה של הפעוטה
מתופפים על רצפת האבן. התכנית שלך מתחילה עוד מעט. שמעון תמיד
השתדל לא לבטא את שתי האותיות האחרונות בשם של אחותו הקטנה, מי
למען השם קורא לבת שלו על שם זונה תנ"כית???