תשעה באב.
נגמרת תקופת בין המיצרים, תקופה של דברים רעים.
אני לא מאמינה בזה אבל אתה כן. אתה אומר שהחיים הוכיחו לך
שבתקופה זו דברים רעים קורים ואני טוענת שזו נבואה שמגשימה את
עצמה.
אתה בחור מוזר, בשלושת השבועות האלה אתה מנתק קשר עם הסביבה,
ואולי לא עם כל הסביבה, אולי רק איתי.
מה אתה רוצה? תסביר לי. בבקשה, תסביר לי.
אני לא מבינה אותך ואתה טוען שאני הבעייתית ושאתה לא מבין
אותי.
אנחנו צוחקים אחד על השני, רבים ומתווכחים, אבל בשלושת השבועות
האלה אנחנו לא מדברים כי עכשיו בין המיצרים.
שיגיע כבר מחר, שיהיה מותר לי להתקשר אליך, כי אתה לא יוצא לי
מהראש, ואני אפילו לא יודעת למה.
אולי באמת קורים דברים רעים בין המיצרים אבל אני עדיין טוענת
שזו נבואה שמגשימה את עצמה.
אתה בחור מיוחד, לא צפוי, אף פעם אין לדעת מה תגיד.
כל הקשר שלנו מלווה בהמון רגש, ולא תמיד טוב. אנחנו שוכבים
ורבים וצוחקים והכל באינטנסיביות, חוץ משלושת השבועות האלה
שבהם אנחנו בהפסקה, כי קורים דברים רעים.
תסביר מה אתה רוצה, תסביר אחת ולתמיד. כי אני כבר לא מבינה
אותך.
אתה אומר שאם היית יכול היית מזיין אותי וזורק אותי אבל אתה לא
יכול, ואתה אומר שאם היית יכול היית מתחתן איתי אבל אתה לא
יכול.
תסביר לי אותך, כי אני כבר מזמן לא מבינה.
עכשיו נגמרת תקופת בין המיצרים, עכשיו תשעה באב. ביום שאני
ארגיש שזה אומר לי משהו, אולי נוכל להיות ביחד. בינתיים אתה
מוזר ואני בעייתית.
נראה לי שאסור לזה להמשיך, אני משתגעת ואתה משתגע ועכשיו קורים
דברים רעים.