חשבתי שהיא אישה
הסתבר שהיא מדוזה
חשבתי שיש לי ברירה
אבל מה שנתנה לקחה המוזה

רוסי רוקד עם בקבוק על מצחו
יווני שובר צלחת
צוענייה לוחשת עתיד מזהיר אך מסוכן
וידה של הזונה עם השומה בקצה השפה
על רגלי מונחת.

מוזיקת אקורדיון ויריות של שמחה
צינור חלוד מוזג בירה כהה
בפינה שולחן פוקר למהמרים כבדים בלבד
אחד מזיע מהמר על כל מה שיש לא מאמין במזל רק ביד

והספרדים! הם כבר פלשו!
והנשים!
הזהרו!
והילדים במרתפי הכנסיות
יושבים בשקט מקשיבים לרעש ההפגזות

ובשנה העשירית למלחמה
אישה תצרח צרחה גדולה
ואז תחזיק ביד את הנולד
שעשרים שנה אחר כך יקרא המיועד

והוא האור
שאת החושך יגרש
ויגמור את המלחמה הארורה
ינביט את הזרעים שבאדמה החרוכה

ילמד אותם לאהוב
ישריש בהם חמלה
יראה להם כי טוב
וידליק את התקווה

ועשרות שנים אחר כך שאת אפרו תפזר הרוח
אנשים ישכחו כי טבעם של אנשים לשכוח
ומלחמה חדשה תפרוץ
והרוע כניצוץ אש בשדה קוצים
יחריב הכל ויקשה את לב האנשים

ואחרי כל הפחדים והרדיפות
והמלחמות הקרות והחמות
איזה סיכוי ישאר למין האנושי
שכל כך צמא לטרטוריה ודם
שבשם האל מוכן להקריב אדם

אין מנוס מפני הסוף
קיץ הקיצים קרב ובא
האדם הוא קורבן של עצמו
והגיע הזמן שישלים וישלם את הגזרה

הוא גורש מגן עדן
והוא מגורש גם מכאן
סופו הגיע
וגם סופו של הזמן