בוא נסכים שזה עניין של טעם ולא
נבלע את הכאב יותר ממה שכבר בלענו.
אחרי שתעביר על עצמך את הדעת,
אני מבקש שתיקח אותי לרקוד ושתעמוד ביני
לבין כולם ותחסום את כל מה שמסביב שלא יראו
עד כמה רע אני רוקד. רוצה אותך כפתח לעולם וכמגן מפניו.
אתה באמת מרשה לעצמך?

קח אותי כמו עוגת גבינה,למען השם!
תאכל לי את הלב עם מזלג. תנגוס בי
ואת הפירורים שיישארו ממני, לקט עם האצבע
האמצעית ומצוץ אותם. לא חשבתי שאני צריך להיות לך
ספר תבשילים, אבל כשאתה הופך בהדרגה מנזיד למרק,
אתה יכול לצפות ממני רק לשריקת קומקום צורמת.