מעשה באיש לא כל-כך צעיר,
שחשב שהעתיד שלו מזהיר.
למד קצת עיתונאות,
ופתח משרד בשדרות העצמות.
כשהסתבר שעתידו לא כל-כך מזהיר,
כעס האיש המאוד לא צעיר.
התיישב בבית, על הכורסא הצהובה,
ופתח וחיסל קופסא של גלידה.
מאותו היום דבר לא ענינו,
הילדים, העבודה וגם לא אשתו.
רק הגלידה המתוקה
את ראשו הקטן  מלאה...

פזמון:
גלידה, גלידה,
מה בלעדייך הייתי עושה?
הראש חלול והמקפיא מלא,
גלידה גלידה,
מה בלעדייך אעשה?!

את אשתו והילדים לגמרי שכח,
והבית אט-אט למצוקה גלש.
האמא עובדת ללא הפסקות,
מביאה בסוף היום כמה מטבעות.
והאבא כמו איזה מכור כרוני,
הולך לסופר של שמוליק וקובי,
פותח את דלת המקרר,
ואותו מגלידות מרוקן.

פזמון:
גלידה, גלידה...

הילדים רעבים, האשה צועקת.
בחוץ בוכה עוד תינוק בלי מטפלת,
והאבא על הכורסא הצהובה,
לא מודע כלל וכלל למצוקה.
יש גלידה - פרפקשנל.
חבל רק שכבר נתקו לנו את החשמל.
ורק כשבשבילה אין כבר כסף,
מתעורר המפגר לעולם בלי חסד.

פזמון:
גלידה, גלידה,
מה בלעדייך הייתי עושה?
הראש חלול והמקפיא מלא,
גלידה גלידה,
מה בלעדייך אעשה?!
כנראה שכלום, כי זה מה שקורה.