יוסף איזנשטדט / תכלת חדשה |
אדמה-מהותך,
הים מתפרץ מלבך.
אין-חוף
שיסגור.
עת גשם ישטוף
ריסייך,
השמש תצמיח
רוך-ירוק.
גלים יתנפצו
אחריך.
רסיסים רסיסים
של זכוכית.
וחוזה סערות
בשחקים.
תת לך יד
לא יוכל.
כי אבד.
ממצולות ידלה
כל פנינייך.
בנפשו אחזה
התכלת.
עזה ממנה אין הכיל.
זו התכלת
ממנה עולם מתחיל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|