מה שעמוק ביננו יסתיים בקימוט רגעים
שינשרו לתוך ארנק עובד
ואיתו הזהות
עם כל כרטיסי הפלסטיק שעצבו אותם
עם תמונות ובלי
והם יגררו עם הרוח כעטיפות צלופן של שקיות נשנושים
ללא מאמץ למרות
שמדובר באובדן של סיפור מסע מתמשך
בזווית העין נדמה כי תתפרץ דמעה
במין בדיה של ימים
אולי תבעיר מדורה להרף עין
על סיפון של ספינת שעשועים
בהתקפה של רעשי יריות ועם הגיע הזמן לדבר
והגלים המחליפים צורות בנוכחות אינסופית
יפוררו ישחקו
שולי עיר המתבשמת בריחות של אהבה כבושה
ומקשטת בסרטים את סירי בשר.