2005: מגפת האיידס
סדאם חוסיין, הדיקטטור הבלתי מעורר מכה שנית. הכל התחיל בבדיקה
שגרתית של פקחי האו"ם באחד ממפעלי הנשק הישנים בעיראק. בהתחלה
הכל היה נראה בסדר גמור, אך אחד הפקחים הזוטרים גילה משהו
חריג- אחד המסמכים שהיו בידיו לא תאם את מה שהיה במפעל. הדו"ח
הציג מספר מכונות שהיו אמורות לייצר סקאדים, אך לעומת זאת
המכונות היו ליצור טילי נ"מ (נגד-מטוסים). הפקח הראה זאת
לממוניו שהחליטו להתעלם מהטעות. כחודשיים לאחר מכן הודיע
חוסיין שבידו נשק היכול להשמיד את האנושות כולה ודרש את הסגרתו
של גורג' בוש הבן (שזכה בהפתעה גמורה בקדנציה שניה) לידיו.
מנהיגי המערב גיחכו על העיראקי שהחריז על מלחמת חורמה במערב.
שוגרו 2 טילים. האחד- על מינכן והאחד על ניו יורק. הטילים פגעו
מטרותיהם. אף אחד לא נבהל. ארה"ב בשיתוף חיל האוויר הגרמני
פשטו על עיראק, השתלטו על השמיים האויריים שלה והפגיזו את כל
הנראה לעין. 400 אלף עיראקים נהרגו בניהם סדאם חוסיין שארמונו
הופגז ראשון. עיראק נכבשה ע"י צבא ארה"ב. בבדיקה שלאחר מכן
התגלה שאותו מפעל, שבו התעורר החשד הוא היה המפעל שייצר את
הטילים. הגילוי המרעשי ביותר היה שהמפעל שימש לייצור נשק
ביולוגי ולא קונבנציונלי כמו שחשבו- סדאם "סידר" את המפעל כדי
שיראה כמפעל לייצור טילים והשגיאה הקטנה שלו כמעט הפילה לו את
המבצע. כשבועיים לאחר מכן החלו אנשים למות מאיידס. בהתחלה, אף
אחד לא התרגש, הרי איידס הוא אחד המחלות היותר נפוצות על
כדוה"א. הפחד החל להווצר כשכמות המתים גדלה ונדבקו אנשים שלא
היו נגועים כלל במחלה. כמות המיתות הגדולות ביותר היו כמובן
בגרמניה ובארה"ב אבל התפשטו במהירות לשאר אירופה ואמריקה, ואז
לאפריקה ואוסטרליה. המדענים היו אובדי עצות. גורג' בוש התאבד
עקב עירעור נפשי- חצי עולם האשים אותו במה שקרה, ואפילו הוא
עצמו ידע שהוא האשם. הוא חזר ואמר למקורביו שהוא יחל להציל את
העולם. וכשהתברר לו שהוא וביתו נדבקו, הוא העדיף לשים קץ
לחייו. התפנית הגיעה של מדען אנגלי בשם שיימוס סטוקדייל שהיה
מרצה מוכבד מאוד באוניברסיטת אוקספורד (והיה ראש מחלקת התקיפה
הביולוגית בסוכנות.) הוא גילה כיצד נוצר הנגיף והשתמש במידע זה
כדי לפרקו מבפנים. תוך 5 חודשים מרבית המגועים במחלה נרפאו
ובעיית המגיפה נעלמה. הזעם העולמי כלפי העיראקים התחלף בצער
ויגון כלל עולמיים. כ-850 מיליון בני אדם מצאו את מותם בטרגדיה
הגדולה ביותר של המין האנושי.
2008-2011: המשבר הכלכלי העולמי
העולם ניסה בכוח להתאושש מהמכה הקשה שהנחית עליה סדאם חוסיין.
הכלכלה העולמית התרסקה. האינפלציה נסקה לשמיים והמטבעות החזקים
איבדו את כוחם. מדינות העולם השלישי הגיעו לקופה ריקה לגמרי.
האבטלה גאתה. האמריקאים סבלו במיוחד. מותם של כ-35 מיליון
אמריקאים זיעזע את המדינה. התאבדותו של הנשיא יצרה כאוס
טוטאלי. תוך 4 שנים התחלפו כ-15 ממשלות. הדולר האמריקאי קיבל
את המכה הכואבת ביותר- מהמטבע החזק בעולם ובעל השער היציב
ביותר, ערכו נפל בעשרות אחוזים מידי יום עד שהגיע לשער חליפין
של 40 מיליון דולר ל-1 ין. בנקים במרחבי העולם פשטו רגל-
עסקנים מפורסמים- ביל גייטס, דונאלד טראמפ איבדו את כל רכושם.
ב-9 לאוקטובר 2010 הכריז האו"ם על צעדי פיתרון: העולם יונהג
בשיטה כלכלית אחידה. לא יהיו יותר מטבעות שונים והסחר יבוצע
ע"י מטבע כלל עולמי אחד- 'אובר' (ouver) על שם הוגה הרעיון עוד
ב-2004 שמת במגיפת האיידס. עקב השימוש במטבע אחיד, לא היה חשש
מאינפלציה ואיבוד ערך המטבע, החליט האו"ם שגל מדינה תקבל כמה
אוברים שרק תצטרך על מנת להתאושש. השיטה יצאה לדרך ביולי 2011
ותוך זמן לא רב היה נראה שיפור בכלכלת העולם.
2013: התמוטטות ארה"ב
כאשר ראו בעולם את הנפילת הדולר האמריקאי, ידעו כולם שארה"ב
יהיה יותר קשה מכולם להתאושש. התאבדותו של בוש, אי היציבות
הפוליטי יצר כאוס כללי במדינה. לארה"ב לא היו האמצעים להחזיר
את המדינה וגם את עיראק הכבושה. ההזנחה בזמן המשבר הכלכלי
העולמי גרמה לתושבי עיראק להתנגשויות אלימות ביותר עם הצבא
האמריקני המועט שנשאר בעיראק. במרץ 2012 נשברה ארה"ב והחריזה
בצורה חד צדדית על עצמאותה המחודשת של עיראק. העיראק שמחו
ביותר ומיהרו לגרש את האמריקאים ממדינתם. הונהגה שם מדינה
דמוקרטית לחלוטין על עקרונות מערביים. באותה תקופה, אי היצביות
הפוליטית בארה"ב גרמה למספר לא מועט של אנשים להתייאש מחברי
הקונגרס והממשל. ג'וד ארווינג- לשעבר עורך דין מצליח הקים את
מפלגת הרציונלים. במהרה הוא קיבל את הכרת הרחוב ודעותיו תאמו
את דעת הקהל האמריקאי. הנשיא באותה עת היה אדוארד קרימבל-
לשעבר שגריר ארה"ב באו"ם והיה אחד מעוזריו של אובר שניסח את
העיקרון הכלכלי החדש ב-2004. קרימבל היה חבר המפלגה הדמוקרטית
ורצה להוציא את מפלגתו של ארווינג מחוץ לחוק. הניסיון כשל
וארווינג דרש בחירות כלליות. הוא הצליח להעביר את ההצעה
בקונגרס ובבחירות של 2012 זכה בבחירות לנשיאות כאשר מפלגתו
זכתה ברוב גם בקונגרס.
למרות חזונו ורצונותיו לאחות את שברי המעצמה לשעבר, המציאות
תפחה על פניו. למרות הזרמת 550 מיליארד אובר למדינה, הגרעון
העצום נשאר והכלכלה (ואיתה איכות ורמת החיים) סרבה להתאושש.
האו"ם דחה עוד בקשות של ארה"ב לקבלת סיוע נוסף בטענה הצודקת
שיש עוד מדינות הצריכות עזרה. הרחוב זעם על אזלת ידו של
ארווינג שהצטייר על ידם כעוד פוליטיקאי כושל. במאי 2012 דרש
מהקונגרס להשתמש במסמכויות החירום שלו. הקונגרס, שסרב פעם אחר
פעם לנשיאים הקודמים להשתמש בסמכויות החירום אישר הפעם את
הבקשה. בזכות הכאריזמה הרבה של סגן נשיאו של ארווינג, אישר גם
הסנאט את הבקשה. ביולי 2012 פיזר ארווינג את הקונגרס ואת הסנאט
ונשאר בראש המדינה לבדו. התגובה לא איחרה לבוא. ההמונים זעמו,
הפוליטיקאים רתחו. אף אחד מהם לא האמין לכך ש"ארץ החופש" תהפוך
לדיקטטורה. הראשונה שהגיבה היתה מדינת קליפורניה שהודיע שלא
תהיה חלק מהדיקטטורה של ארווינג, והכריזה על עצמאותה. אחריה
הכריזו גם מדינות טקסס, קולורדו, יוטה, אריזונה ונוודה.
במזרח הכריזו מדינות ניו יורק, פלורידה, מישיגן ווירג'יניה גם
הן על עצמאות והחריזו על מלחמה על שארית הדיקטטורה של ארה"ב
בשם הברית המזרח אטלנטית. מלחמת האזרחים בין 3 הצדדים התנהלה
במשך שבועיים בלבד כשבסופה הוכרו בעצמאותן של כל המדינות
הפורשות מלבד פלורידה שנכבשה ע"י צבאו של ארווינג. כל המדינות
שהכריזו על עצמאותן מהמערב נשארו עצמאיות לחלוטין כאשר הברית
המזרח אטלנטית איחדה את מדינות המערב לידי מדינה אחת המשיכה
להקרא ארצות הברית כשמדינותו של ארווינג שינתה את שמה לדמאביר.
2038: הפריצה לחלל
לאחר תקופה של שקט בעולם היה נראה שהכל יסתדר ושסוף סוף העולם
צועד לקראת הרמוניה. אחד הדברים שתרמו היתה שידור ישיר
בטלויזיה של הטיסה "הראשונה" מעל מהירות האור. הסוכנות, שעדיין
הסתירה את עצמה אישרה את פרסום הגילוי שבפועל היה קיים עוד
במאה הקודמת. לאחר הטיסה החלו הוגי-דעות בכירים להטיף על ישוב
הירח, מאדים וכוכבים אחרים במע' השמש על מנת להפחית את צפיפות
האוכלוסין הגדולה.
עד לתקופה זו לא היו אירועים הסטוריים חשובים. היו מספר
התנגשויות בין ארה"ב החדשה לבין דמאביר, הקמתו של בית המקדש
ה-3 בירושלים דבר הגרם לכעס רב אצל הפלסטינים אשר עדיין חיכו
למדינתם.
2045-2053: מלחמת העולם ה-3 והקמת הממשל הכללי עולמי
הכל התחיל בציון 30 שנה למותו של יאסר ערפת. הפלסטינים, שביחד
עם פטירת מנהיגם איבדו אמון בהקמת מדינה חדשה, "חגגו" את יום
זה בפתיחת אש חסרת תקדים על בית המקדש בירושלים. 250 נהרגו
בהתקפה הראשונה. ממשלת ישראל, החליטה להגיב בחומרה. ראש הממשלה
אליהו בן-שיקמין, ראש מפלגת "שינוי השלום" מהימין הקיצוני, אמר
שהפלסטינים עברו כל גבול והם ישלמו את המחיר הסופי הפעם. צה"ל
תקף ללא רחמים הורג למעלה מ-80 אלף פלסטינים תוך יומיים.
ידיעות מגיעות שסוריה ומצרים עומדות לתקוף את ישראל אלא אם
הפעילות הנפשעת לא תיפסק. השראל בתגובה שלחה מסוקים אל לב
סוריה ומצרים מפגיזה את משרדי הממשל והבסיסים הצבאיים. הצבאות
הסורים והמצרים נכנסים להלם כאשר הצבא הישראלי ממשיך להשמידם.
ב-3 לינואר 2046 ישראל כובשת את מצרים ואת דרום סוריה. איראן
ועיראק, שהפכו לבעלות ברית איתנות לאחר נפילת המשטרים
הדיקטטוריים אצלהן, שלחו כוחות גם הן. ירדן העדיפה להשאר
נטריילית בעימות הערבי-ישראלי הזה.
נק' המפנה היתה כאשר גל טרור מצרי-פלסטיני תקף את אנגליה שהפכה
להיות בת בריתה של ישראל לאחר נפילת ארה"ב. האנגלים לא נשאר
חייבים ובתור המעצמה המובילה בעולם גררו את כל חברי נאטו
למלחמה לצד ישראל. ממשלת דמאביר, שרק חיכתה למצב כדי לפלוש
לארה"ב החדשה, הפירה ב-23 לאפריל 2046 את הסכם השלום בין
המדינות ותקפה. מדינות מערב ארה"ב הישנה תקפו גם הן את
דמאביר.
ישראל לקראת סוף שנת 2046 שלטה על כל סוריה ופלשה גם ללוב,
שפוצצה את השגרירות הישראלית. לנוכח הפלישה תקפו צבאות אלג'ירה
ומרוקו ושאר המדינות האיסלמיות באפריקה את שטח מצרים הכבושה.
ישראל ונאט"ו (שהפכה להיות ברית צבאית בין כל מדינות אירופה)
לא התקשו להסתדר עם הטכנולוגיה הפרימיטיבית של הצד הערבי.
באמריקה באמצע 2047 נחלו מדינות טקסס ונוודה הפסדים קשים
לדמאביר הנכנעו לה. קליפורניה היחידה בין המדינות שנחשבה מעצמה
כלל עולמית נסתה עוד להלחם אך ידעה שלא תוכל להתמודד לבד עם
דמאביר. ארה"ב החדשה הצליחה להדוף פעם אחר פעם את צבא דמאביר
אך לא הראתה כל עניין למתרחש בקצה השני של היבשת.
ביולי 2050 המלחמה עדיין לא הראתה כל סימן של דעיכה כאשר ישראל
בעזרת נאט"ו משתלטת על עוד פיסות טריטוריה באפריקה ואסיה.
בשלב מסויים, ראש הסוכנות, שתמך במלחמה בהתחלה, החליט שהמצב
נמשך יותר מידי. בעזרת הכוח הפוליטי הרב שצברה הסוכנות במשך
השנים הוא הגיע לבניין האו"ם והכריז שהמלחמה נגמרה. בעזרת כוח
שכנוע מצויין הוא גרם לכולם להאמין ששני דברים גרמו למלחמה- דת
ולאומנות. הוא הודיע לעולם ששני דברים אלו אמורים להיות לא
חוקיים. בסוף שנת 2051 נוסחא הפסקת אש כלל עולמית ובשנת 2052
הוצאו מחוץ לחוק כל דת וכל התאגדות לאומית כלשהיא. בשנת 2053
מונו ראשי הסוכנות להיות ממשלת העולם כולו.
2112-2119: יישוב מע' השמש והקונגרס החוצני
המועצה הכללית של כדוה"א החיליטה לאשר סופית את פרוייקט יישוב
מע' השמש. לאחר שכיפה שתספק מע' חיים מלאכותית הוקמה במאדים
ופלוטו ומספר תחנות חלל הוקמו ליד חגורת האסטרואידים, עזבו
ראשוני המתיישבים את מרחב החלל של כדוה"א ב 3 לאוקטובר 2112.
שנתיים מאוחר יותר, לאחר דרישת ההתיישבויות במאדים ופלוטו
לעצמאות, החליטה המועצה הכללית על נתינת עצמאות להתיישבויות
אלו. ביולי 2116 הגיעו ביחד כ-4 ספינות של ארבעה גזעים
חוצניים למע' השמש. לאחר שהוסבר לתושבי כדוה"א על ספינות המגע
הראשון שנשלחו עוד ב-97' שהגיעו לאותם כוכים רק לפני 5 חודשים,
נערך המגע הראשון עם 4 הגזעים שנקראו- קאראניים (כוכב הבית-
קאראן), ניאוניים (כוכב הבית- ניאו-1), מנאא (כוכב הבית- מנאא
פריים) והג'אקורים (כוכב הבית- ג'אקא). בפגישת המגע הראשון
נערך הסבר לבני האדם על מבנה הגלקסיה והגזעים ספרו לבני האדם
שהם ארבעת הגזעים העציקים ביותר כיום ביקום. הם סיפרו שהם כבר
ביקרו רבות בכדוה"א ועקבו אחרי התפתחותם של בני האדם. הם הציעו
לאנושיים להצטרף לקונגרס החיצוני- התאגדות של 7 הגזעים הידועים
ביקום. הם אמרו שאם בני האדם יצטרפו לקונגרס הם יקבלו כל מיני
שיפורים תכנולוגייםשאינם ידועים להם עוד וגם שיפורים של כמה
דבר קיימים. המועצה הכללית של כדוה"א העבירה משאל-עם ולאחר רוב
מוחץ, הצטרפו לקונגרס. בתמורה הם קיבלו טכניקות כיצד לבנות את
סיפנות החלל שלהם, וכיצד לנוע במהריות. הם שיפרו את מנוע
העל-חלל והראו לבני האדם את הגלקסיה. עד ספטמבר 2119 בני האדם
היוו כוח שווה בקונגרס החוצני ואפילו התעלו על מספר פיתוחים
טכנולוגיים של החוצנים האחרים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.