פורל קיו / פספוס |
אך זה הגיע כמו חום גדול שמצמרר את גופי שטמון עמוק עמוק
בפנים.
מנסה לצאת החוצה וחונק אותך, שתמיד היה קיים.
מהרגע הראשון שראיתיך. טוב, אולי מהרגע השני.
מהשיחות הארוכות שתמיד העלו לי חיוך על הפנים, מההומור הלא
מובן, מהיושר הבלתי מוגבל, מהדברים הקטנים שבך שחיממו לי את
הלב.
אך לא ידעתי. לא ידעתי שזו אהבה, לא הבנתי ופיספסתי.
עכשיו אתה מרגיש את החום הזה, אך הצלחת להוציאו החוצה ובזמן,
אך למישהי אחרת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|