שי ברל / עד מתי |
דם שנשטף לו במים
והראש מופנה אל השמיים
עד מתי אדמם לי בדרך הזאת
ושם למעלה ביין אורות וקרניים
שוכב מעולף לי בינתיים
עד מתי אשרף לי בשמש הזאת
כי אני המתאגרף חסר הקול
סופג הכל
מכות ללב, לטחול
בדם שיוצא מצייר עם מכחול
רגש אלים שמדבר על הכל
וכשאני מסתובב עם שלד או שניים
ואטמים באוזניים
ורואה את הזמן זוחל לי ביין הרגליים
מסתכל לי בעיניים וצוחק
כי הוא יודע שהוא יהייה עוד אחריי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|