הייתי רק ילד, אבל הייתי סקרן
דיברנו במחשב, אחר כך בטלפון
הוא היה מבוגר, אני הייתי צעיר
והוא אמר שאפשר להיפגש
ואני הרגשתי כמו גדול, מחליט לעצמי
והוא קרא לעצמו עמרי

הגענו אליו הביתה, רעדתי על הספה
הוא נגע וליטף, והרגשתי מאוד רע
לא עצרתי, המשכתי עם העניין
ומשם עברנו למיטה שלו, הטראנסים ברקע
וניסיתי לא לבכות, ולא להקיא
והוא קרא לעצמו עמרי

הוא סובב אותי לכל הכיוונים
אמר לי לעשות ככה ולנסות אחרת
והרגשתי חסר יכולת, כל כך כשלון
והוא לא אהב אותי, ואני שנאתי אותו
וזה כאב, וזה הפסיק, וביקשתי יפה הביתה
והוא קרא לעצמו עמרי

עשרים שנה אחרי כן, החיים שלי שונים
הכל בגלל אותו יום של טיפשות
ואין לי אהבה, ולא אושר, מרגיש מסכן
קופץ ממיטה למיטה, לפעמים גם לא שואל שם
ורוצה לגמור, את זה, את החיים, ולא מצליח
והם קוראים לי עמרי