בחורף האהבה מסתגרת כפרח בגן
מטר של כוכבים צנח על אדן חלוני
אני מנשקת את הזכוכית הקרה
ונזכרת בנשיקה, נזכרת בשפתייך
הסדוקות, הזקוקות כל-כך לאהבה
לפעמים אני מנשקת את כתף מעילי
נשיקה על הבד שונה מנשיקה על עורך
אבל אני כבר מתרגלת לנשיקות חדשות
פעם היינו מתחרים ביצירת טבעות עשן
עד שלא היה נותר דבר מלבד עפר סיגריות
פעם היינו מתחרים בדהירה על האגם הקפוא
מי יגיע לנקודה המרכזית, מי ישבור את מסך הקרח
ויצנח אל זרועותיו הקרות של המוות
בפעם האחרונה, אני זוכרת שנצחת, בפעם האחרונה
לא נתת לי להביס אותך במשחק וכל מה שנותר לי לשנן
הוא משפט שחוק, משפט של נער צל שחזר לחלומותיי ואמר:
בחורף האהבה מסתגרת כפרח בגן
בחורף כל דבר חי בסופו של דבר מת |
