ל. יפית / ממני, אלינו |
הוא כועס מבפנים.
עשינו מעשים רעים,
ושוב שוטף אותנו במים קרים.
הנהר גועש,
והלב רועש.
אנשים פשוטים, עוד קפה מזמינים,
אוכל לנשמה
ואנחנו רגועים.
השמיים בוכים
אנשים מחייכים, ילדים אבודים
תשובות מחפשים,
כה רחוקים.
עננים נשברים
טיפות של גשם מרטיבות דפים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|