|
זה לא הוגן
שקצוות שיערך השחור
מדגדגות את פניי
או שרק שמחתך הטרופה
ההפוכה
מאירה את עולמי היבש.
עינייך הבורקות
הן-הן
שמטפחות בי את הניצוץ.
אבל כששברי מילותייך
נאנחים עם שלי
אני רק רוצה לחבקך וללחוש לך:
"נועה, יקירתי".
מוקדש לאחת וליחידה. |
|
|
המרוקאים האלה,
מהקשת המזרחית
הדמוקרטית,
אני לא אוהבת
אותם.
צאלה ביטון,
קיבוצניקית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.