לי יש בעיות,
אף רופא לא הצליח לעזור לי.
הם ניסו לשנות לי את החוץ,
אבל זה הצליח כמו ניתוח פלסטי עם פטיש אוויר.
אבל מה לעשות,
אני מביא רגשות...
כבר ישבתי בחדר לבד, עם אנשים...
כמוני,
לא כמוני,
אבל הם כולם אני...
שירים שיצאו מהמח שלי.
תוצר לוואי של רגש מבוזבז, אבל נשמר.
המח שלי גם כותב את האנליזה הזאת עכשיו...
באמצע הלילה,
אני ישן,
הוא מתעורר,
רעיון מובן חסר כל פשר,
מלא ברגש, בלהבה של יוצר.

אבל זה לא אני.
זה גם לא בדיוק אדם אחר...
זה ג'ו... רשת עצבים מבוזבזבת,
במח שלי, הוא עובד רק שאני מרגיש...
הורמונים שולחים אותות חשמליים לחלקים במח...
שמשפיעים עלי... אם לטובה או לרעה, אין לדעת.
אבל רק ג'ו מבין את זה, ומעבד את זה למה שאני מביא...
אם זה להיות מוזר,
רגיש,
קדחתני,
ואפילו אוהב...
זה הוא...
ג'ו...
שכותב על רגש, במקומי.