|
רסיס אני
גרגר
אבק
חולי
של כוכבים
סלעים
אנדרטאות
פירורים
על מדיהם
של ספנים
המשיטים
את ליבי
על פני כדור הארץ
כמו ספינה
גדולה ולבנה
עד שמגיעה
הרוח
והופכת אותי
דגים דגים
דולפינים
לוייתנים
להקות פורצות
מגופי
והם בשירתם
הגדולה
זו שמזיזה
את המים
ואת החול
שמתחתם
תנועה רכה
של גרגרי
אבק חולי
של הכוכב הזה
ביתי
אהבתי
מאהבי
בנהרות
ובימים
בלילות
אפשר
לשמוע את
הקולות
בוקעים
מתוך גופי
מיתרי קול
לשון
שפתיים
מהפנים
כל הכוכבים
נושרים
שוב
לרגל התגלית
שוב
כדור הארץ
בחיים.
13.8.05 |
|
|
בבה"ד אחד,
בנשקייה, בדידות
אלוהים. יש
עמדות שמירה
יותר טקטיות
בבסיס הזה, אבל
בכ"ז מצאו לנכון
לדפוק צוער
אומלל בנשקייה.
לא משנה, מה
שמשנה זה שיש שם
ימבה כתובות על
הקירות ומדי פעם
את הציור
האוקייז'ונלי של
הבחורה הערומה
שצייר איזה
מאונן. ובשמירה
אחת, הייתי
משועמם פחד,
לקחתי טוש
והלבשתי את כל
הבחורות. הא הא
הא! הלאה
המאוננים!
- סג"מ פסיכי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.