בית:

אני פגשתי את הבחורה,
ומיד נשבתי בקסמיה,
ונשמתי אלי פתאום אמרה, אליה
על הדשא כך אנו יושבים,
עם גוון כחול עמוק של כוכבים,
ואני לא יודע עם זה טוב או רע ,
אני פגשתי את הבחורה

פזמון:

כשהיא הולכת, השחור ניראה יותר בהיר,
כשהיא כועסת פתאום בחוץ נהיה סגריר,
זהירות! יש פה לב שביר
זהירות! יש פה לב שביר

בית:

המבול אותי מזמן שטף,
נאחז עכשיו בציפורניים,
מכל אלפי זוגות האנשים,
רואה אני רק שניים
כמו נסיכה מאגדות את באת,
וכמו נסיך מלא תקווה הופעתי,
ואני אומר בנשמה שלמה, צדקתי

פזמון

כשהיא הולכת, השחור ניראה יותר בהיר
כשהיא כועסת, פתאום בחוץ נהיה סגריר
זהירות! יש פה לב שביר
זהירות! יש פה לב שביר