בהתחלה ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ, כי האמת, נמאס לו כבר
מהתוהו ובוהו והוא החליט שהגיע הזמן לשינוי, השינוי גם הלך לא
רע, אפילו טוב. עכשיו אחרי שיצר את השמיים והארץ היה לו על מה
להסתכל קצת, כי התוהו תמיד נשאר אותו דבר.
ביום למחרת הוא החליט, שאם כבר, אז כבר, וששמיים וארץ זה יפה
והכל, אבל צריך עוד משהו. גם היה לו רעיון, הוא ראה את זה פעם
בנשיונאל ג'אוגרפיק, הוא יעשה את הים. מי שהיום רואה את הים
חושב 'מה, סתם שלולית מגודלת' אבל בזה אלוהים באמת השקיע, עשה
נהרות שיובילו מים וחופי ים, פעמיים הוא היה צריך למחוק הכל
ולהתחיל מההתחלה, רק למחרת סיים, ככה שזה יהיה טוב.
אז, באותו היום, הוא עשה כבר את השמש, הירח והכוכבים, בשוונג,
וגם מזה היה מרוצה. היה טוב, טוב מאד. בערב הוא מאד נהנה מזה,
הוא הסתכל על השקיעה. אבל למחרת כבר שוב הכל היה די משעמם והרי
לא כדי לשבת ולהשתעמם הוא עצר את התוהו!
אז, התגנב כגנב לראשו, רעיון, הוא מילא את השמיים והים בכל
מיני יצורים מוזרים ומצחיקים בצורות משונות. המלאכה הייתה
משעשעת והפעם הוא כבר באמת חשב שיצא משהו טוב.
היצורים באמת בידרו אותו בזמן שהוא יצר אותם, אבל עכשיו מה?
היצורים המימיים היו מתחת למים, ככה שאי אפשר היה לראות אותם
והמעופפים טסו מהר, לפני שהוא הספיק לראות בהם משהו מעניין.
כשהיה כבר יום חמישי הוא ידע מה הוא צריך, זה היה כל כך ברור
שהוא לא הבין למה הוא לא חשב על זה קודם. מהדברים האלה שאחרי
שמבינים אותם, דופקים את הראש בקיר - הוא צריך יצורים גם
לאדמה. ואם אלוהים צריך, אלוהים עושה! הוא יצר מאות אלפי סוגים
ומינים, כדי שלא ישעמם לו, הוא יצר כל מיני יצורים מוזרים סתם
לבידור. כשסיים חשב שבאמת כבר יותר טוב.
היה עוד משהו שהוא רצה, משהו שלקח לו עד היום למחרת כדי להיות
בטוח בו, הוא לקח חמר ועשה איתו את הצורה הכי לא יעילה שהיה
יכול להעלות בדימיונו, ואז נתן לה כמות כזאת של שכל שתוכל רק
לדפוק אותה, הוא קרא לה אדם.
כמה שעות הוא התבדר מלראות את אדם בורח, כשמאחריו חיות
רודפות, כי הוא אמר להן שהוא הכי חכם וחזק, אבל בסוף גם זה
התחיל לשעמם את אלוהים, הוא היה כזה שקשה לספק. היה עוד משהו
שהוא הצטרך, היה עוד משהו חסר, הוא לא יכול היה לשים את האצבע
על זה אבל היה שם משהו חסר.
ואז ברגע של התגלות אלוהית, הוא הבין! הוא לקח מהר אחת הצלעות
של אדם, יצר איתה יצור משונה חדש, דומה לאדם רק יפה יותר, הוא
קרא לה חווה, והביא אותה לאדם שיהיו זוג, מייד השניים התאהבו
אחד בשניה. אז, באותו רגע ידע אלוהים שתמיד יהיה לו במה
להשתעשע.