האדם שנדם
מבודד מכל קשר
במיטה שוב נרדם
וכבר רבע לעשר
רגישות מיוחדת, "אהבת האדם"
את עוניו מחדדת, הוא כועס על כולם.
צל חיוור של אומן
אני הראפר החאפר
בלכתוב מיומן
בלשרוד אני פייטר
את הפה מותח בקושי, לחייך זה לא קל
כשלהנאות החיים ריח תבשיל מקולקל.
מחשבה מפותלת
משתלשלת לה שוב -
העבר לא מוצלח,
ההווה לא חשוב.
כטווס מתגאה, על שום מה הדבר?
אף סגנון משלו מעולם לא יצר!
צל חיוור של אומן
אני הראפר החאפר
בלהתבטל מיומן
בין בריקפסט לסאפר.
תביעותיי מהעולם, אינן יודעות גבול
אך כל מה שנתן, שוב נתקל בזלזול.
מה בעצם חשוב, מה נחוץ
לעולם לא יחליט
הוא חצוי ולחוץ
בין תשוקה ותכלית
שטרות ירוקים הוא שורף במצית מהודרת
מה שבא בקלות לא חוזר בדרך אחרת.
צל חיוור של אומן
אני הראפר החאפר
חורז שיר ביומן
על קאמי ועל סארטר -
"כיצד משיגים מטרה אבודה
היא השאלה המעשית היחידה." |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.