אפילו הדודה מירים היגיעה! ברגע שהיא שמעה על האירוע היא לקחה
את הטיסה הראשונה לארץ כדי להגיע אלינו הביתה . אני לא מתפלא.
כל אחד היה רוצה להגיע לבית כל כך מלא אנשים ובאותו זמן כל כך
רגוע. לא היה יום אחד בשבוע הזה שלא באו הרבה אנשים. הם באו
,הלכו ,התחלפו- ממש כמו בבית זונות ,רק בלי הקטע של הזונות .
רובם התרכזו בסלון ,אבל חלקם העדיפו דווקא את הגינה. יש לנו
בית מספיק גדול כדי שלא תהיה בעיה לארח את כולם. הייתה קצת
בעיה עם מקומות הישיבה כי לאף אחד לא היה כוח לעמוד אבל גם זה
איכשהו הסתדר ,זה היה מאוד מוזר. שבוע עמוס כזה באנשים שפשוט
באים כדי לשבת, לדבר, להיות אתנו. אפילו החברים שלי באו סתם
כדי לשבת איתי. לא יצאנו לשום מקום. סתם ישבנו בבית עם כל
האנשים. זה מאוד נחמד שאתה לא צריך לצאת מהבית בשביל לראות
אנשים כי כולם באים אילך למרות שרובם היו בני משפחה.
מה שהיה מוזר לי מאוד באותו שבוע הוא שדווקא אתה מכל האנשים לא
הגעת, חבל, אני בטוח שהיית מאוד נהנה. זה כיף כזה שכל כך הרבה
אנשים נמצאים ככה באותו מקום , בלי להדליק טלוויזיה , בלי
לשמוע מוזיקה, בלי לחפש משחקים מיוחדים לשחק כדי שלא יהיה
משעמם. פשוט להיאחז אחד בשני. לדבר אחד עם השני. ואתה פשוט לא
הגעת. מעניין מה היה לך כל כך חשוב לעשות בשבוע הזה כדי שתפסיד
כזה אירוע .
היו בבית כל כך הרבה אנשים שאתה אוהב: חוץ מהדודה מרים שקפצה
במיוחד מהולנד לאירוע הזה וישנה פה כל יום, הגיע גם אחד החברים
שלי עם אבא שלו שהיה שוחה אתך כל שבוע בבריכה. הוא אמר שנפגשתם
בבריכה באותו יום שהשבוע התחיל ולא הזכיר שום דבר על איזה
חופשה שאמרתה לו שאתה עומד לקחת . שום דבר מיוחד שיכל למנוע
ממך להיות בשבוע הזה בבית . גם סמי -החבר הכי טוב שלך  הגיע
כמה פעמים בשבוע הזה ואמר שזה מאוד מוזר שאתה לא פה. הוא הכין
לנו את הלזניה הכל כך טובה שלו ,וגם רביולס שזה האוכל שאתה הכי
אוהב . אלסי -שהייתה באה כל יום אמרה שאנחנו חייבים ללמוד את
המתכון לפיצה  הכל כך טובה שלך .זאת הייתה פיצה מיוחדת ואימא
אמרה שהיא לא רצתה ללמוד את המתכון כי זה היה הדבר היחיד שרק
אתה ידעת להכין וזה נתן לה תרוץ טוב לא להכין אוכל כל כמה זמן
בערב. גם אח שלך הגיע מארגנטינה במיוחד לשבוע הזה. זה גם היה
פעם ראשונה שראיתי אותו. הוא מאוד מזכיר אותך בפנים , ובסגנון
דיבור , אבל לא יותר מזה .כל הזמן חשבתי למה אתה לא נמצא פה זה
היה מאוד מוזר שהיית כל כך חסר לי באותו שבוע .הרי בכל שבוע
אחר הייתי שמח שאתה לא נמצא . אולי בגלל שידעתי שאתה היית נשאר
איתי בערב אחרי שכל האורחים היו הולכים .ואולי בגלל שאני יודע
שהייתה נהנה השבוע .
גם המורה שלי הגיעה יום אחד . היא הייתה פצצה רצינית. אני בטוח
שהיית מתלהב ממנה .היא דיברה איתי על מה שקורה בבי"ס ואמרה שזה
בסדר שאני לא מגיע בגלל כל האורחים .
אבל זה לא כל כך עניין אותי . הדבר היחיד שהציק לי בשבוע הזה
הוא למה אתה לא פה. אני יודע שבכלל לא היינו בקשר טוב. אבל בכל
זאת היה מוזר לי שאתה לא נמצא. חשבתי שהייתי צריך להזמין אותך
,למרות שזה די רגיל שאתה בבית .אבל רק בשביל שתרגיש שאתה רצוי.
שלמרות כל הריבים התמידיים ולמרות שכמעט ולא דיברנו רציתי
שתהיה שם.
לאורחים שבאו היו כמעט שעות קבועות .הם היו מתחילים לבוא בעשר
בבוקר שעה אחרי שהייתי מתעורר, מתקלח, ויושב לאכול ארוחת בוקר
עם מירים והמשפחה. היו הולכים לקראת שתיים וחוזרים בערך בארבע
וחצי והולכים עוד פעם בתשע בערב. יום אחד באו אלינו שתי דוסים
,קרובים רחוקים של המשפחה ואמרו שיש בעיה עם המזוזות בבית.
ושצריך להחליף אותם . הם התחילו לדבר על זה שלכל דבר שקורה יש
איזשהו קשר לאלוהים .אם היית בבית אני בטוח שהיית מעיף אותם.
אתה הרי לא האמנתה בכלל באלוהים. ושנאת דוסים .אני איכשהו
הצלחתי לברוח לחדר כי בדיוק הגיעו חברים שלי . גם הפסקתי לענות
לטלפונים השבוע הזה .פחדתי שמישהו יתקשר ויבקש אותך ואז אני לא
ידע מה להגיד לו.
בתחילת השבוע בכלל לא קלטתי שאתה לא נמצא . כנראה בגלל כל
האנשים. אבל כשהבנתי הייתי יושב כל לילה  לפני  שהייתי הולך
לישון ורואה טלוויזיה בסלון , לבד , בדיוק כמו שאתה היית עושה.
כל לילה מזפזפ בין ערוצים משעממים כדי לחפש משהו מעניין לראות.
חשבתי שאולי יום אחד אתה תתגנב לבית כדי לראות איתי טלוויזיה
בלילה אבל אתה לא הגעת .לא באותו שבוע . ולא שבוע אחרי זה.
ואחרי שלושה שבועות כבר נמאס לי לשבת כל הלילה מול הטלוויזיה
ולחכות לך שתבוא . וגם אחרי חודש לא באת , ואחרי חודשיים.
ושנה. ובשנה השלישית , כמו בכל שנה נסענו כל המשפחה לבית
הקברות . ואימא הקריאה כמה דברים שכתבה. היא תמיד כותבת דברים
מאוד יפים . עליך ,עלינו ,על איך אנחנו מתקדמים .על איך אנחנו
מסתדרים. והשנה התעקשתי שלא נזמין רב. אני יודע שאתה שונא אותם
. ושאתה לא מאמין באלוהים . וגם אני בדיוק כמוך. כנראה זה עבר
בגנים . או שפשוט עכשיו אני יותר מידי מעריץ אותך. פעם הייתה
תקופה שאתה הייתה מעריץ אותי הרבה יותר מאשר אני אותך. אז היום
אני יושב לפעמים איפה שאתה היית יושב ומצייר פעם, מסתכל על
הציורים שלך שעכשיו תלויים על הקיר וניזכר בך. ובפעם האחרונה
שממש ממש בכיתי . שזה היה בתחילת אותו שבוע נורא.