הראל שרוני / עוצרת נשימה |
אני מביט ממול.
לחצות את הכביש מפחדת,
את לא יודעת שיש שם לב חבול.
אז תסתכלי לכל הכיוונים,
עזבי אותך מזיונים,
יש משהו אמיתי
אני שלך ואת איתי.
אל תסתכלי לעבר
כי אני עם הזמן ביחד, נגמר
אך אם בכל זאת תחליטי לצעוד
אז תלכי ומהר כי הרמתי פה נוד.
ועכשיו כשענן מבואש באוויר
מטייל במרחב עצמאי וצעיר,
מסכם את השנים היפות
שהיינו ביחד רק בלי שאיפות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|