מיכאל ספיבק / בדרך לשלמות |
בדרך לשלמות
בדרך לשלמות עצרתי לידך
לשאול מתי עזבת ולאן את שוב בורחת
לשאוב ממך טיפה, של אושר לתוכי
לשאול אותך היכן תיראי את השמש שוקעת
אמרת שזה הסוף שזה היה צריך כבר להגיע
וכמה שאני כבר לא עושה לך שום דבר
פשוט תחזיק בזיכרון ובלילות אני יופיע
וזה מה שאמרת ושוב הפציע המחר
בדרך לתחתית ראיתי מלחמה
ואת כולם אני זכרתי על אותה האדמה
את מי שפעם אהבתי למי שפעם הצבעתי
בדרך לתחתית כבר שנים ועוד לא התרסקתי
ניחשתי שהדגל מחלחל לגאווה
ועוד שינאה אחת שבליבי עכשיו נוגעת
כשאנשים נמוכים עושים צל גדול
אז זה סימן שהשמש שוקעת...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|