|
הייתי מדברת אל עצמי
כמו אל הקירות
וכשהם לא הקשיבו
אני הקשבתי
כשהם הקשיבו
אני לא חשבתי
מה שלא הורג אותי
מכאיב לי
את זה הם לא הבינו
הייתי מדברת אל עצמי
כמו אל האוויר
וכשהוא לא הקשיב
אני שתקתי
למרות שבפנים
לא הפסקתי
ואני בוכה
על חלב שנשפך
את זה הם לא הבינו
והזמן עוד לא עצר
העולם הוא לא גשר
ובטח שהוא לא צר |
|
|
נכתב ביום חול
צבעוני ממכתש
רמון.
כמה חול יכול
חול לאכול ביום
חול אם בכלל
יכול חול לאכול
ביום חול?
מה קרה? ואם זה
יום שבת אז מה,
פיגוע?
חתול מכה שנית
מהרהר בסוגיות
הקיום |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.