בובה על חוטים, בוכה מבפנים,
מתי כבר תורידי את כל המסכות שלך.
בתוך קופסה מעץ הפחד מתרוצץ,
ודוקר אותך כל פעם מחדש.
ואחרי עוד הופעה את שותה את השמחה,
את זוכרת איך פעם הצלחת להירדם?
אז תקחי את האיפור ותסתירי את עצמך,
ואת כל-כך יפה שזה כואב לי.
והרוח משתנה עם תנועותייך
ודורסת את כל מה שבדרכה,
את נשארת כלואה בחבלייך,
תרקדי איתי בובתי היקרה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.