להלן דו-שיח שהתפתח אודות השתתפות הרב עובדיה יוסף בתפילה
ההמונית בכותל, אתמול, יום רביעי ה-10 באוגוסט 2005: "קרע רוע
גזר דיננו".

                                             
דו-שיח:

אלברט שבות:

עובדיה יוסף התפלל היום בכותל עם המוני העם: "קרע רוע גזר
דיננו".
לדעתי זה לא יפה ולא מכובד לבלבל את אלוהים!
הרב עובדיה יוסף פקד על נציגי ש"ס להצביע בעד ההתנתקות ונגד
משאל העם, ולמעשה בגלל הידיים של הח"כים של ש"ס, התוכנית קיבלה
גושפנקה מוסרית (דתית) ויצאה אל הדרך.
והיום הרב עובדיה בא להתפלל בכותל עם המוני העם "קרע רוע גזר
דיננו"! מה יגיד עלינו הקב"ה במרומים? אנחנו עושים ממנו צחוק
או מעצמנו...? זה לא יפה בכלל!

אלמוני:

לק"י
לא נכון!
אנשי ש"ס בשום שלב לא הצביעו בעד ההתנתקות. הם גם לא נמנעו,
כולם הצביעו נגד.

אלברט שבות:

הרב עובדיה יוסף פקד על נציגיו בכנסת להצביע כנגד משאל עם;
בזאת נתן אור ירוק לשרון להתחיל לפעול ללא עכבות מיותרות.
כל תוכנית ההתנתקות יכלה לעמוד או לקרוס על משאל העם הזה, וש"ס
אמרה את מילתה הברורה בנדון. לאחר ההצבעה הזאת, שנציגי ש"ס
טרפדו בה את הסיכוי למשאל עם, הרגיש כאמור שרון חופשי לפעול,
ואפילו כנגד דעת המפלגה שהוא ממונה עליה ושהגיע לממשלה מטעמה.

אינני יודע מדוע החליט עובדיה יוסף את החלטתו זו... אינני יודע
במקביל מה הרוויח עובדיה מהצעד הזה, הרי הוא לא היה בממשלה
ולכאורה לא יכל לקבל עבור החלטתו מאומה - גם לא טובת הנאה למשל
עבור מוסדותיו... הטיעון הרשמי היה שהוא מתנגד עקרונית למשאל
עם, והרושם הרשמי שנותר הוא , ששרון קיבל מתנה בלתי צפויה חינם
אין כסף. אולם אל לנו לדוש בנבכי הנפשות הפוליטיות הפועלות
במגרש המקולקל והטמא שפועלים בו, כי ממילא לא נגיע לשום מסקנה
אמיתית מניחה את הדעת... אשר על כן אני מציע להתמקד בעובדות
המונחות לפנינו, ולקרוא אותן כהלכתם: ש"ס ועובדיה יוסף נתנו
ידיהם להתנתקות, באופן ברור ובהיר וגס. היה ביד עובדיה יוסף
למנוע את המהלך הזה כבר כאשר היה בחיתוליו, כמו שביבי יכל
למנוע את המהלך הזה כבר כאשר היה בחיתוליו; כמו ששת השרים
המכהנים עדיין והמגלגלים עיניים היום בממשלה: הם יכלו למנוע את
המהלך או לפחות לתת יד יציבה ברורה מברזל כנגד המהלך, מראשיתו
ועד סופו. את כולם אני מבין, כי הם פוליטיקאים מעפנים מקולקלים
אנוכיים אינטרסנטים מלאי סתירות עד אפס מקום... אבל את עובדיה
יוסף אינני מבין! העסק שלו הרי עם אלוהים! הוא מתפלל הרי
לאלוהים! באיזה פנים הוא התפלל בכותל לאלוהים? מה התכוון בדיוק
בתפילות שלו? אני מפקפק באיש הזה; היום הגעתי למסקנה הזאת.

ביבי טוען שהוא התפטר עכשיו כי אביו היסטוריון ולא רוצה
שההיסטוריה תרשום אותו כמתנתק! לך תפנים את הטענה הזאת. לא
פחות אבסורדית התפילה של עובדיה בכותל עם המון העם: אלוהים,
קרע רוע גזר דיננו. הוא צירף לתפילתו את טופס ההצבעה על
ההתנתקות והידיים של נציגי ש"ס שהצביעו אכן נגד ההתנתקות. הוא,
עובדיה יוסף, האמין שאלוהים יקבל את הטענה הרשמית הזאת, כי היא
חוקית למהדרין; לא פחות חוקית מהמשענת של ביבי והזמן שהיה צריך
לרפורמות. הכל אכן פוליטיקה ומקולקל מהיסוד; אך הדבר החדש הוא
שהקלקול הזה נכנס כבר לנוסח התפילות שלנו, ואנו מבקשים מהשוכן
במרומים שיאמין לנו, כי גם אנחנו מאמינים לעצמנו וכבר לא
מבחינים בסתירות מעשה ידינו; עובדה היא: אף ולא מתפלל אחד
בכותל לא הרים גבה ושאל: מה עושה עובדיה היום איתנו בכותל! למה
בא לו דווקא היום לבוא ולהתפלל בכותל?
תשובה: שלא יפסיד את המומנטום; שלא יפסיד את קולות בוחריו
הפוטנציאליים. הלענה והסירחון כבר נכנסו לכותל. אוי לכותל
היחיד שנשאר לנו, גם הוא נטמא עם כל שאר המטלטלין.

אלמוני:

למה לסלף עובדות?
אפילו אם ש"ס היו מצביעים בכנסת בעד משאל עם, עדיין לא היה רוב
בכנסת להצעה הזאת, ואם ש"ס היו מצביעים בעד משאל עם להתנתקות
אז אחר כך היו מביאים משאל עם בנוגע ליהדות כלומר: "האם אתה
בעד או נגד תחבורה ציבורית בשבת" או "האם אתה בעד או נגד
נישואים אזרחיים".

אלברט שבות:

קיים דבר בפוליטיקה הפנים-ארצית ואפילו בפוליטיקה העולמית
הנקרא "גושפנקה מוסרית" או "משענת אזרחית" או "משענת
בינלאומית" או "תהודה אזרחית"... הפוליטיקאי, בבואו לקבל את
החלטתו מתחשב בכל הגורמים האלה ולפעמים אף מוצא את עצמו מתחשב
אך ורק באלה; וזאת למרות שהוא יכול ללכת ע"פ הספר ולקבל את
החלטתו לפי הנורמות המקובלות: ממשלה, וועדות וכנסת. הרי אם הוא
נבחר על ידי רוב והצליח להרכיב קואליציה סימן שיש לו אוטומטית
את רוב הקולות בכנסת, והוא יכול להשתמש בהם ולהפעיל אותם בכל
זמן שרק ירצה, ובאופן חוקי למהדרין. כנ"ל הקולות האלה מובטחים
לו בממשלה - ממשלתו שהוא בעצמו הקים (אפילו יש לו זכות לפטר שר
שלא סר למרותו ולהביא במקומו שר אחר שיהיה כפוף למרותו וירים
את ידו בהצבעות כבקשתו; והיו דברים מעולם). כלומר, ראש ממשלה,
לכאורה, מרגע שנבחר, יכול להתעלם מרחשי לב הרחוב ולעשות ככל
העולה על רוחו, ואם כן נשאלת השאלה: מדוע הוא צריך להתחשב בכל
הגורמים האלה שמבטאים לכאורה את רחשי הרחוב... מה הוא צריך
אותם אם הוא יכול לקבל את החלטותיו בדרך קצרה יותר, קלה יותר
ואף חוקית יותר!

תשובה: במדינה דמוקרטית אמיתית הפוליטיקאי הממונה, ואני מדבר
על ראש הממשלה, לא צריך אף אחד מהגורמים האלה; הוא יכול לפעול
אך ורק מטעם מצפונו והבוחר הסמיך אותו לעשות כן; הוא יכול
במילים פשוטות להתעלם ולצפצף על כל גורם אזרחי או מוסרי שיצוץ
פתאום וידבר בשם הרחוב או בשמו של האזרח. כל התנועות והארגונים
והעמותות יוצרים למעשה לחץ בלתי מאוזן ולפעמים אף מפוברק הנוטה
לכיוון מאוד מסוים - מה שנקרא בשפה העממית "אינטרסים". רק
הבורא בודק כליות ולב יכול לדעת את טיב לב וכליות של מי שהחליט
לפתוח ארגון זה או עמותה זו... הרי הם לא נבחרו ע"י אף אחד,
ובכל זאת הם פועלים מטעם החברה והאזרח והרחוב, ומכאן באה
הטענה, שהם עלולים ליצור לחץ בלתי מאוזן על הרשויות במקרה
הטוב, ובמקרה הרע - אלוהים ישמור... בעוד שאת ראש הממשלה בחרו
מאות אלפי בוחרים והסמיכו אותו להחליט בשבילם ובשמם, אז מה הוא
צריך את "המשענת האזרחית" או את "הגושפנקה המוסרית"?

אשיב שוב: במדינה דמוקרטית אמיתית מתוקנת, רה"מ לא צריך שום
דבר מעין זה... הוא לא אמור להישען עליהם; אבל במדינה
סמי-דמוקרטית בלתי מתוקנת הוא צריך אותם וזקוק לחסדיהם כאוויר
לריאות. אני יכול לבחון טוהר שלטון במידת השפעת העמותות
והארגונים שבו עליו; אני יכול להגיע למסקנה אם המדינה היא
סמי-דמוקרטית ומושחתת ומקולקלת מהזדקקות השלטון לגושפנקות
מוסריות וחברתיות למיניהן, והשלטון שלנו זקוק מאוד לכל
הארגונים האנושיים האלה, וגם זקוק כאוויר לנשימה לתמיכתם
ולמילת עידוד מהם. זהו השלטון שלנו במדינת ישראל. זהו ראש
ממשלתה: אריק שרון. אלה הן המידות המוסריות הנהוגות בישראל
והשולטות בה. ראש ממשלה בישראל זקוק בכל רגע בחיי שלטונו
לגושפנקה מוסרית ולמשענת אזרחית - רצוי עם שם מכובד, ותואר כבד
- רצוי שיהיה מוסרי / אוניברסיטאי / דתי...

עובדיה יוסף השיג עבור שרון את הגושפנקה המוסרית שהיה זקוק לה
עבור החלטתו השנויה במחלוקת (למרות שהיה לו רוב בכנסת
ובממשלה). הוא תפר לו אותה ע"פ מידותיו וע"פ צרכיו; הוא עשה
עבורו שירות מקצועי חמישה כוכבים. מדוע? כבר שאלתי את עצמי ולא
ידעתי לענות, רק פוליטיקה מלוכלכת ומצ'וקמקת - סיכמתי לעצמי.

אשר לעיקרון להתנגד למשאל עם... תן לי לענות לך:
אתה אומר, שאם ש"ס היו מצביעים בעד משאל עם להתנתקות, אז אחר
כך היו מביאים משאל עם בנוגע ליהדות כלומר: "האם אתה בעד או
נגד תחבורה ציבורית בשבת" או "האם אתה בעד או נגד נישואים
אזרחיים".

לפני מספר ימים, עיינתי במשנה של סדר זרעים, והגעתי עד למשנה
שאומרת: אם באים לסטים חמושים ומאיימים עליך, או שתתן לנו את
פלונית שנאנוס אותה או שאנחנו אונסים את כל השכונה, אסור לך
למסור את פלונית לידם ויהיה מה שיהיה! שיאנסו את כל הנשים
הנמצאות תחת חסותך. ואם באים אליך עם רצח בעיניים, ודורשים ממך
למסור בידם את פלוני בשביל להרוות את צימאונם - או שיהרגו את
כולכם, אל לך למסור בידם פלוני ושיהרגו את כולכם. אלה הם עיקרי
הדת היהודית. אלה הם העקרונות שלנו, של דתנו, של תרבותנו, של
מהותנו. אלה הם העקרונות שלכאורה עובדיה נושא ונותן בשמם
ומטעמם, אך רק לכאורה...
אם הרב עובדיה היה יודע לקרוא ולהבין את העיקרון האחרון הכתוב
שחור על גבי לבן בסדר זרעים מסכת תרומות, לא היה דואג למשאל עם
על תחבורה בשבת או על נישואים אזרחיים; הוא היה דואג אך ורק
לפלונית הנמצאת תחת חסותו, והדין הוא שאסור לו בשום פנים למסור
אותה אפילו אם יאיימו עליו באונס כל השאר. זהו הדין היהודי.
זהו ההיגיון היהודי. זוהי הדרך היהודית. אלה הם עיקרי הדת
היהודית. כאן נבחן ההבדל בין מי שבקיא בדת היהודית, לבין מי
שבקיא בעקרונות הדת היהודית ודרכיה. עובדיה רק בקיא בדת
היהודית מסתבר; אולי בגלגול הבא יתקן את החסר.