New Stage - Go To Main Page

מאייה וייס
/
והוא נגמר...

והוא יושב שם בחדר,
מקשיב לשקרים של עצמו.
בוכה מהסטירות שמקבל מידיו,
הוא יודע שמאוחר מידי עכשיו.
והוא זוחל לכיוון החלון,
רוצה עוד קצת אוויר לנשימה,
רוצה לראות נקי,
לאוורר את הנשמה.
הוא מקיא מהזוועה,
מהגועל שעולה מעיניו,
הוא יודע,
מאוחר מידי עכשיו.
והכל אפור,
מסתובב בתוך החור.
אושר ישן ממוסגר בתמונות זרוקות,
פנים מאושרות, הפכו נרקבות,
והוא מחפש,
אולי עוד רגע ומשהו יתבהר,
הכל מסתחרר,
הוא מסתובב ומסתובב,
מנסה להיאחז.
ניזרק לרצפה בכבדות,
מתפתל שוב ושוב,
הכל מתערבל אצלו בפנים,
כל האיברים משתחררים,
ונהייה לו חם,
זיעה נוטפת,
והוא נלחץ, והוא נושם, והוא רוצה, והוא נגמר...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 18/10/05 6:41
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מאייה וייס

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה