רואיל יבהז / שבילי סתיו |
כמתעתד היום לליל.
פרכוסי קור עוברים כעת את גופך,
כחורכי זכרונותייך החדשים.
הפני ראשך בכיווני,
נמצה עתה זמנים חדשים
אחד לאחד.
מעילים חדשים ייקנו,
גורלם ייתלה על קולבים בארון.
גם להצטעף יוכל צווארך,
גם לנשום מעט מחמימות הצינה.
הניחי מן הסתום לבינתיים,
הרחיקיהו, ותראי;
ימים טובים עדיין נופלים מנת חלקך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|