ושוב הוא שותק, לא אומר כלום.
מין שתיקה מעיקה שכזאת, מין שתיקה מוזרה.
ושוב הוא שותק, נותן לה לחכות.
שוב היא בוכה, מנסה להבין.
ושוב היא שותקת, לו היא לא מספרת.
ושוב הוא שותק, מין שתיקה מוזרה,
והיא שם בחדר מחכה שיחזור, מחכה שישבור.
ושוב הוא שותק לא אומר מילה, והיא מחכה,
איך שהוא יחזור ויבקש סליחה, ושוב היא מחכה,
ושוב היא מתאכזבת, ושוב היא פגועה, ושוב היא עוזבת.
למילים שלו כבר לא מחכה, ושוב היא בוכה.
והוא שם שותק, מתבונן בה בוכה, ושוב הוא שותק,
לא אומר מילה.