ענן אפל אותי מסתיר.
ברק חוצה בקו מהיר.
הלילה ער אותי השאיר
וזוג עיניים שמביט בקיר.

ענן אפל אותי כיסה.
אני עוזב אז אל תכעס.
ואם עליתי על טיסה,
תדע שלי זה כבר נמאס.

עושים בי מה שהם רוצים.
קצת הפתעות וקצת קסמים.
עבר הלילה יש עוד יום.
אני כבר ער בתוך חלום.

טיפה קטנה נפלה לאט
ולי זה לא כל-כך אכפת.
זה קצת מרגיז אך אל תבעט.
תשתה קפה תחשוב מעט.

המים נופלים קרוב אליי.
אך אני לא בורח, לא צורח,
לא שולח לעצור אותם.
החול כיסה לי את פניי,
לא האמנתי, עד שנרדמתי
ואז עצמתי את עיניי.

דפים עפים, רוחות רעות.
את כוחותיי הן מחזקות.
רוצה לומר: "בבקשה!"
אך לא יודע מהי התחושה.

יושב על מדרכה צבועה,
כמעט ישבתי על צואה.
פותח לי את היומן
וכך עובר לו עוד קצת זמן.

הרוח מעיפה אותי לכל מקום.
זה לא שלא רציתי או מיציתי
או חציתי את חיי.
הים משתלט על העולם.
ולא שלא שאפתי או חלפתי
או לא עפתי על פניו.

השמש מחזירה לי את היום.
עד שכבר רציתי ופיציתי
ועשיתי את הכול.
עניינים שמסתכלים עליי ממרום.
ולא שהתעלמתי או לא חלמתי
או לא נשמתי את החום.