הוא עומד שם בצומת,
מחכה להגיע לבית.
מחכה עם נישקו המושחם
ומדים בצבע זית.
מחכה ואף אחד לא בא.
והבית, כמעט אפשר לגעת בו.
בהרי הגליל, נושק להר תבור.
הוא כמעט מגיע.
עוד טיפה להזיע.
הנה, האור בא לאלתר.
אך איננו רע זה,
אלא נטע זר.
לוקח, חוטף.
מישהו את פיו מלפף.
הוא איננו עוד.
מחפשים, מנסים.
הוא קורא מאדמה זרה ולא חוקית.
הרגשת אין אונים נוראית.
וכשנמצא וכשהגיע לנחלה.
יגון נכנס בפנים.
אפר היית.
כי עפר כיסה פנים.
תוהים: "למה?"
מוקדש לזכרו של החייל אולג שייחט
שנרצח בידי בני עוולה
בכפר כנא, בידי תושבי המקום. |