[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יאיר ונקור
/
אגדת כלא

יש ערימה של דשא על החבר'ה.
אני דברים כאלה מתעב.
אידיאולוגים שגורמים למות ו...
חייל נוסף שליבו צורב- דואב.

רואה תקווה,
גדר שמפרידה כאן.
רואה גם שכול,
פצצה שמרעידה.
עוד עסקנים ועמך מחליטים ש...
עדיף אותנו בתוכי תוכם.

ומלמעלה רק אומרים: "עזבו!"
הביטחון חשוב גם מבפנים.
אך איך יכול להיות שקומץ אנשים,
הורגים, חורגים, אותנו מפקירים.

אנחנו לא נדע עד שנצא, כן!
אך מוטב לנו אפילו לנסות.
ואם לא ישקטו ואף יאמרו: "תן!"
אז נכנס לתוך ונהרוס.

לא אין תקווה ואין חלום ורוד כאן.
לא אין חיבה לאלה ששחטו.
אך בשביל מה להישאר לגור כאן?
לגרום לכך שהרוחות יתלהטו.

ואם חשבתם שאני מפא"יניק,
כן אם רציתם גם אותי לזרוק.
אז לא הבנתם את כל המהות כאן.
זה לחדול או פשוט להיות.

יש ערימה של דשא על החבר'ה,
לנצח נשאר כה בודדים.
עוד עסקנים ועמך מחליטים ש...
עדיף אותנו בתוך המתאבדים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
האומנות
המודרנית זה לא
מה שהיה פעם





בתיה מהרהרת
באמבטיה


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/9/05 14:14
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יאיר ונקור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה