רואיל יבהז / סיוד |
על לילות לבנים שיצהיבו בשגרתם:
צהוב של אדם מיובש או רווה,
על כל מיליליטרי המים שיכל היה לשתות
או שלא שתה.
צהוב מחורצת, מחורדל, חמנייתי.
ואני ביניהם מלבין.
כמו מנקה בבית חולים
שעוברת בין ספסלי ההמתנה
ומזיזה את החיידקים בין מרווחי הנשימה הדמיוניים.
כמו פוערת חלל שיימתח
כפי שרק חלל יכול.
שלל צהובים נקרים בקירותיהם של אחרים,
עוד אני מלבינם.
עוד צהוב הוא אך לבן מלוכלך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|