האשה מתרוממת ממיטתה כהרגלה:
קודם רגל שמאל, אחר כך ימין. כל יתר חיבורי הגוף מצטרפים לקימה
הגדולה. היא נשרכת לאמבט כדי למחוק קורי שינה.
קנקן שעומד על שיש מחורץ נימים אדמדמים, מגיר חלב ללא יד
מכוונת, מצייר מסלול לבן על רצפת הבית.
קומקום ממלא את חלל המטבח באדים.
שוטפת את גופה במים חמימים, היא נזכרת בקרעי חלומה: עומדת בשטח
פתוח, ממתינה לדבר מהלא ידוע.
מרחוק מתקרב קטר רכבת בודד, נושף ללא קול עשן לבן.
כעת היא חשה בחילה.
לאחר זמן בלתי מדיד, היא יורקת עשרות לטאות קטנות המתרוצצות
לכל עבר במהירות מסחררת.
הקטר נעצר והיא מתמוטטת ברפיון אל כר דשא.
כשהיא נזכרת ברעד במראות הללו, היא מפסיקה את זרימת המים
ומביטה במראה.
האשה מבחינה כי בטנה התעגלה.