|
היא בוכה עכשיו
נזכרת בסיפור ההוא.
הוא אותה עזב
חושבת שאולי טעו.
בידה חותמת של זמנים קשים
כשטיילה לבד שם בין האנשים.
אין לה כוח כבר
שוב להיזכר.
הכאב נותר
או התחלף לו באחר.
בידה חותמת של זמנים קשים
כשטיילה לבד שם בין האנשים.
ועכשיו היא שואלת את עצמה בלב
מדוע לא מצאה עוד אחד שאוהב.
שהרי בלי שרצתה הוא נפל אל חייה
ובאותה דרך עזב, אף לא ניגב את דמעותיה. |
|
|
"אז... אתה הולך
אל עבר הנורא
מכל?"
מתוך הפרגמנט של
חרגול
חרגולוביץ',
"מליון ואחת
דרכים להגיד
'שמואל
איציקוביץ' מבלי
ממש להגיד את
המילה" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.