הסתובבתי ברחוב וחשבתי לעצמי, עכשיו, העולם יהיה מושלם. איך לא
חשבתי על זה קודם?
עד לפני שבוע חשבתי שהעולם הוא חרא של מקום. עמדתי על הגג של
איזה בניין דירות ישן כשאיזה בחור בא אליי. הוא אמר שאני יכול
לקרוא לו סט, ושאל אותי מה אני עושה. "אני מנסה לקפוץ, אם זה
לא ברור לך", סיננתי לו בארסיות. "למה?" "למה?! כי זה חרא
עולם." "היית רוצה לתקן אותו?" שאל אותי. הסתובבתי לעברו
והסתכלתי עליו. די התחלתי להתעצבן. "ואיך בדיוק אתה מציע שאני
אתקן אותו?" "אם תקשיב לי אני אסביר לך".
עכשיו, שבוע מאז, אני כבר מרגיש כאילו העולם השתפר. אני מרגיש
טוב עם עצמי, והכי הכי, אני מודה לסט. אולי הבחור הזה היה קצת
מוזר, אבל יש לו רעיונות די טובים. ישבנו ודיברנו כל אותו יום,
עד איזה 12. הוא אמר לי לחכות לסימנים שינחו אותי. הסימנים
האלה יאמרו לי מה לעשות, מתי ואיך. הוא הסביר שהסימנים הנחו
אותו, ועכשיו הם הנחו אותו אליי, כי אני הבנאדם הבא שימשיך את
השושלת. "זאת עבודת קודש מה שאנחנו עושים", הוא אמר, "והשושלת
חייבת להמשך. כל מה שאתה צריך לעשות זה לחכות לסימנים".
בפעם הראשונה שהסימנים הנחו אותי, זה היה באותו לילה כשנכנסתי
הביתה. נכנסתי למטבח לקחת לי כוס מיץ, וזה פתאום נכנס אליי.
נכנסתי למין טראנס כזה, וידעתי שעכשיו, הסימנים בתוכי. כל הגוף
שלי זז לפי הסימנים. היד שלי פתחה את המגירה, הרגליים עלו
במדרגות, היד פתחה את דלת חדר השינה של ההורים. הסימנים אפילו
היו אדיבים אליי, הם חסמו את כל הצעקות שאני לא אשמע אותן.
הדבר היחיד שכן, הם הראו לי למה מה שאני עושה זה נכון. ראיתי
אותם מכים אותי ואת אח שלי עד זוב דם, קושרים אותנו בשרשראות
במרתף.
אחרי שסיימתי את העבודה שלי, הסימנים עזבו. אבל הם הבטיחו שהם
יחזרו מהר. אחרי הכל, יש עוד הרבה אנשים רעים בעולם הזה שצריך
לשחוט. |