בעיצומו של חורף חיפשתי חדר למגורים
שמחירו יהא סביר ויחמם ימים קרים
שיטחו יהיה צנוע ובלי שום הגזמה,        
לא משנה לי המיקום, לא חשובה קומה;

בס פ ר י ראיתי מודעה קצרה:
"כיס קנגורו פנוי - עכשיו להשכרה",
לא היססתי כלל כי לא הייתה ברירה.
תוכי-יועץ אשר עמד על עץ הביט אלי עצוב
הסברתי לו שכזה המצב כשיש קשיי תקצוב.

הקנגורים קיבלו אותי בדרך מוזרה:
נתנו הם בי מבט מודאג, קיפצו בלי מטרה
(אולי הגיעו הם למסקנה שלי דרוש הכיס
בגלל הקור בחוץ שאת מוחי הביס).

הנוף אשר נשקף ממגוריי היה מאד קוטבי
ראיתי שם חיות שקטות וקהל צופים קרבי;

ראיתי את הפינגווינים נהנים מהקרה
החלטתי כי עמם אגור בקיץ הנורא.