לשכן שלי יש חמור,
לא מפואר, סתם קטן ושחור,
עבודה לו אין, גם לא אישה או עציץ או אפילו סתם בור...
משפחה ממוצעת של איש וחמור.
הסיד על הבית יבש ושביר,
אינספור פעמים את החמור הוא הזהיר,
הפליא מכותיו עם המקל המסביר:
"אסור לאכול את הסיד מהקיר!".
הגיע היום והמר החמור את פי השכן,
בלס ונגס בקיר המסכן,
עם שינייו הוא ניגח...
קילף וקידח...
לשכן הרוגן עוד חלון מאולתר.
פונה הוא דרומה, משקיף על הנחל,
ללעג כל בני הכפר.
כעת השכן את הקיר מתקן,
החמור בגינה מפרכס ורוטן,
המחסור בסידן, כך השמועה מספרת,
הרג החמור כי בסיד יש עופרת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.