סי גל / סיוט מתוק |
זרויים אבקת סוכר.
אדם שמן מאד, בעל הבעת פנים אדישה, יושב מול המגש וגורס אותם
בבולמוס אכזרי, משמיד ללא רחם את היער הזעיר.
הוא נזכר תוך כדי נגיסה בכדור הזכוכית שקיבל מאימו, בו השלג
הסתחרר על כפר מיניאטורי.
עתה פניו מתכסות בענן געגועים של צמר גפן.
בשבוע הבא ילעס קרקס של נערות גומי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|