ויולה היפה לא הבחינה מה מתחולל בגופה הכמעט מושלם. התהליך
שהחל למרבה צערה באביב של 1773, התפשט באופן הדרגתי מאד אל
המרחב שבין ירכיה והסתיים בשולי הקרסוליים משמלאו לה בדיוק 40
שנה.
מאהבה, גיאוגרף הולנדי, גילה זאת לראשונה לאחר שתינו אהבים
בליל ירח מלא.
שנים של התבוננות מדוקדקת, שאפשר לכנותה אקדמית (אם כי הייתה
שופעת רגש ודמיון), הביאו אותו למסקנה כי יש בידיו תגלית יוצאת
דופן.
בשנת 1781 הודפס אטלס מפורט בעותק בודד, נכרך בעור לוויתן
ונמסר לנציג הצי המלכותי. התרשימים ותחריטי המפות הסתמכו על
גופה של ויולה, אשר שרטט מעצמו דליות וורידים של ערוצי נחלים,
ימות ונהרות, גבשושיות הרים ועמקים של יבשת אטלנטיס האבודה.
הזוג יצא למסע חיפושים, אשר במהלכו התרשימים על גופה העייף של
האהובה השתנו ללא הרף.
עקבותיהם של בני הזוג אבדו.
הרומנטיקנים מעדיפים להניח כי הם מצאו את היבשת הנכספת.
לאחר שתי מאות התגלה האטלס, אולם דפיו היו לבנים. |