כשהשפיות יוצאת דרך הדלת האחורית
ולא סוגרת אותה אחריה בתקווה שלא אשמע
אני עוצמת עיניים
כדי שגם לא אראה
מסך ערפל באמצע הקיץ
ועיניי כבר לא עצומות
ממצמצת ביחד עם אלפי חלקיקי אבק
מול שמש בוערת
זה רק הזמן,
אני מאמינה.
הזמן הזה של העונה
שבו אני צריכה דלק לנשמה. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.