|
אל עצמי
ברגעים של מחשבה
כשהנפש שלי צועקת
ואין אחד שמקשיב
אני שותק
כשאני מדבר אלייך
בשנתי, לוחש מילים
שכנראה לא אומר לך
במציאות
אני שותק
כל פעם שאני
מת
מכל המכשולים שבדרך
אני שותק |
|
|
אני דווקא מרחמת
על בועז רימר,
כל היום יושב
בבית שלו, וכל
מה שהוא עושה זה
לאשר לנו
יצירות, כשבמקום
זה היה יכול
לזיין
בחורות...
בוליביה, חרמנית
משהו אש... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.