ברק סולומון / מבטים |
נזכר במבטך החטוף אז שהיינו לבד,
אותם העיניים שבוחנות את ליבי,
אותו המבט שעצר אותי במקום,
לא נתן לי לזוז ממך
כאן אני עומד באותו מקום בו עצרת אותי,
בשדה פרחים נשכבים והמחר כבר לא חשוב,
קוטפים את ליבנו להחסיר געגועים מיותרים,
על אדמה שוכבים והמחר כבר לא חשוב
מבט חטוף,שוב אני רוצה אותו,
אותו אחד שעצר את נשימתי,
שעצרתי לי לבד בשדה שחור,
את המשכת בשביל הפרחים הקטופים,
אני נעמדתי לי שם,
מחכה שתבואי לקטוף אותי,
בשדה הפרחים השחורים...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|