יוסי היה הכי טוב מכולם.הכל הוא ידע ממש הכל.על כל שאלה היתה
לו תשובה ולא סתם תשובה אלא מסוג המתוחכם הזה שאתה תמיד לא
מצליח לחשוב עליו לבד. אמא שלו ספרה פעם לאמא שלי שכשהוא נולד
הוא לא בכה הוא רק הסתכל על הסביבה בפנים שואלות ואח"כ חייך ,
אולי מפני שכבר אז ידע את כל התשובות.אני שהייתי חברתו מכיתה
ז' ואח"כ אשתו הייתי ילדה די רגילה לעומתו עד היום אני לא ממש
יודעת מה משך אותו אלי, פעם העזתי לשאול אותו והוא אמר לי שאני
כזאת רגילה ולכן אני כזאת מיוחדת.

בלילה לפני שהיינו הולכים לישון והוא היה מוריד את הבגדים
הייתי מלטפת לו את שני הכנפיים שהיו לו בגב וההילה סביב ראשו
היתה זוהרת מלובן.
לפעמים כשהירח היה מלא הוא היה לוקח אותי למסע ארוך אבל מענג ,
פעם הגענו אפילו עד השמש ,אני חושבת שזאת היתה השמש כי הרגשתי
שאני ממש נשרפת.הוא אהב אותי ידעתי, גם אם לא אמר לי את זה,
אפילו יותר מהתשובות שתפסו לו מקום כל כך גדול בראש.הוא אהב
אותי למרות שהחליט לעזוב.טוב נו ידעתי שלא יהיה לי שום סיכוי
מול אהבתו הגדולה ביותר.הוא הכין אותי לפרידה הזאת במשך כל כך
הרבה שנים. אני חושבת שאני היא זאת שהחזיקה אותו בעולם הזה
אחרת כבר מזמן היה מתחבר עם אהבתו. כשהגיע הרגע הוא נשק לי
שלוש פעמים על המצח במין טקסיות כזאת ועזב בפתאומיות כאילו לא
היה כאן לצידי במשך כל השנים האלו הרגשתי שאני נשרפת .