טל אטלס-תדמור / בפרובאנס |
בגאות דוממת
שוכן
ים ירוק של
כרמים
עת בשעת ערבית
נושב המיסטרל,
מנקר מעטפת שלווה
של שיחי לבנדר
ריחניים
גם ידך,
ארוכה ככל שתהא,
לא תצליח למשות אותי
מטביעה בטוחה
בשקט היפה הזה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|