כבר הרבה זמן שאני כותבת שירים לעצמי, ומוצאת את עצמי מניחה את
המילים המדויקות ביותר לתחושה שלי, במקומות המדויקים ביותר.
ואח"כ חושבת - מי יוכל להבין בכלל באיזו סיטואציה אני נמצאת
עכשיו? הרי החוויה היא כ"כ אישית.
ומכאן אני מסיקה פתאום איך אני מעיזה לנתח שירים של אחרים
וגדולים ממני?! מי אני שאבין את המקום שהם נמצאים בו?

ואז אולי בכלל חבל להתעסק בשירה, הרי הכל כ"כ לא אמיתי
בהתעסקות כזו.
מה דעתך?
יש בי הרגשה שחסר עוד פן במחשבה שלי, ואני לא יודעת מהו.