בימים כמו היום, כשהכל מלא בסמני שאלה
ושום דבר לא ברור לי או מובן
אני עולה לשמיים
צופה בים
או בוהה בנקודה דמיונית
נקודה שאולי כלל לא קיימת בעולם.
בימים אבודים שכאלו זה מרגיע אותי
בימים בודדים שכאלו זה נותן לי תקווה
פתאום דווקא לברוח מכל העולם, דווקא זה מקרב אותי
להיות לבד לרגע, דווקא זה נותן תחושה של יחד
אשכח הכל לשנייה כדי שעוד מעט יהיה לי כייף לזכור
אשקע בעצב קודר עכשיו, כדי שאחר כך אוכל לראות את האור
יש שניות, שאני רוצה להתרחק,
אבל זה רק בגלל השניות שאחר כך, כשאני רוצה אותך קרוב,
יש רגעים אני נוטה להיבלע בערפל,
אבל רק כדי שמשם והלאה אוכל להיראות שוב בבירור
זה נדמה שאינני דומה לי יותר
אני כמו ענן שמשנה צורה
מגוון בהיר משתנה לגוון כהה,
מדמות מוכרת לדמות לא ברורה
אבל לך אין מה לדאוג
כי גם אם פתאום נעלמתי לרגע
ולך זה נדמה שזה לכל החיים
זוהי בעצם רק שנייה כזו שעצוב קצת
והיא באה עכשיו, כדי שאחריה אוכל שוב לחזור,
ולהיות ביחד איתך. |
