בלילה אפל
הזאב מיילל
ממצוק המשקיף על שביל מתפתל.
ומעבר לשביל
איש אותך לא יציל,
אפילו תצעק - לא יישמע כל צליל.
שם רוקדות מכשפות,
שחרחרות ויפות.
אל גברים חסונים הן קוראות
ומחכות.
כשתגיע לשם,
אל בית הקברות,
תלחש בכאב מילים אחרונות.
כי אותה מכשפה
פתחה את גופה
כל כולך בתוכה
והיא תיקח את נשמתך.
רוחך המיוסרת תנדוד לעולם,
לא מוצאת מנוח-
לא נותר בה כוח.
ובליל ירח מלא
אצא בריקוד מוטרף
בין ערפדים ומכשפות,
אצלך-
בחלום בלהות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.