השמלה הלבנה כבר מזמן,
תלויה לה בלויה בארון
יחד עם החן, השמחה והתשוקה שהיו לי.

הדבר היחיד שתראה על פניי -
שפתון שחור,
מרוח ברשלנות על שפתיי.

הצלליות הצבעוניות, הבשמים הרעננים
נקברו להם תחת ערמות של שפתונים
שחורים.

אז הנה אני פה עומדת למולך
כמו שרצית
כמו שעשית,
ילדת הקיץ של השמש השחורה.

תשרוט חזק עד שארגיש
שהדם יזרום,
כאילו פעם היה חם
תמעך ותוציא כול חלקיק מיותר
אדעך ואנבול אל תוך הקיץ -
של השמש השחורה.

ואז...
עשה אותי לחדשה ואחרת
לפי רצונך.